פסק-דין בתיק ת"ק 5748-05-11

1.         בפניי תביעה כספית בסך 2,000 ש"ח בגין עוגמת נפש שהייתה כרוכה בטיסה שבוצעה באמצעות הנתבעת ביום 16.2.11 מרבת עמון לתל אביב.

2.         התובעים טענו למספר כשלים, ולהלן אדון בהם.

3.         אין חולק כי הטיסה הייתה מתוכננת להמריא בשעה 17:30, ובפועל היא המריאה בחצות. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שצורפו לכתב ההגנה, אני סבורה כי אין לחייב את הנתבעת בגין איחור בטיסה. הוכח בפניי כי התגלו תקלות טכניות בלתי צפויות בשני מטוסי ארקיע. במטוס הראשון נדף ריח שרוף, ובמטוס השני הייתה התרעת "אש". לאחר שהתגלתה התקלה במטוס האחד, הופעל מטוס שני, אך גם בו הייתה תקלה, ועל כן לא היה מנוס אלא להמתין להפעלת מטוס שלישי, דבר שצרך זמן.

            על כל אלה הנתבעת צירפה אסמכתאות לכתב ההגנה, שלא נסתרו.

            על פי הפסיקה (ראה למשל ת.ק. ירושלים 1210/08), כאשר העיכוב בטיסה הוא מגורמים שאינם בשליטת חברת התעופה, אין מקום לפסוק פיצוי לחובת חברת התעופה. נהפוך הוא, אין לצפות מחברת התעופה כי תטיס מטוס שנתגלתה בו תקלה, רק על מנת לעמוד בלוח הזמנים. כאן אף התגלתה, למרבה הצער, תקלה במטוס נוסף, ולכן העיכוב נבע מכוח עליון. אין להקל ראש בעוגמת הנפש שנגרמה לתובעים עקב הצורך בהמתנה ממושכת בשדה התעופה, אך כפי שציינתי, בעניין זה הפסיקה וסעיף 20 לאמנת ורשה (שהיא מחייבת) ברורים, ולפיהם אין מקום לחייב את חברת התעופה כאשר העיכוב נבע מכוח עליון.

4.         התובעים טענו בקשר לבידוק הביטחוני, משכו והמועד שבו החל והדרך שבה בוצע. שוכנעתי מטענות נציגת הנתבעת כי הבידוק הביטחוני כלל אינו בשליטת הנתבעת. אף ראוי, בעידן שבו אנו מצויים, שהבודקים הביטחוניים יהיו סוברניים באשר לאופן הבידוק, מבלי שגורם חיצוני יתערב בעניין זה. זאת למען בטיחות כלל הנוסעים.

            מכל מקום, ככל שקיימת טענה באשר לאופן פעולת הבידוק, אין זה באחריותה של הנתבעת.

5.         נותרה הטענה הנוגעת ליחס נציג הנתבעת בשדה התעופה בירדן. מתוך העדויות שהובאו בפניי עולה כי סופקה ארוחה, אם כי לא ניתן היה לספק ארוחה כשרה. התובעים לא ביססו את טענתם בנוגע ליחס על הארוחה דווקא. התובעת העידה בפניי על כך שהנציג של הנתבעת לא התייחס באופן מיטבי לנוסעים. אציין כי אף אם רוב רובן של טענות התובעים הן טענות, שמהבחינה המשפטית ראיתי לדחות, הרי התובעים באופן כללי הותירו בי רושם מהימן. אני סבורה כי ראוי היה שנציג הנתבעת ידבר באופן מנומס יותר, באופן מסביר פנים יותר מכפי שעשה. בעניין זה לא הובאה בפניי עדות נוגדת למה שהתובעת ציינה.

            באשר לכך, אני סבורה שמדובר בחלק קטן, אך חלק שקשור לאופן מתן שירות, ובהחלט יש מקום להניח שכאשר חלק עיכוב כה ממושך, וקיימות בעיות שונות (גם אם אינן תלויות בנתבעת), ראוי שהיחס הניתן לנוסעים מצד נציג הנתבעת, יהיה יחס מיטבי.

6.         בשים לב לכך, ורק בנקודה האחרונה שציינתי, אני פוסקת לתובעים פיצוי בסך של 180 ש"ח.

7.         באשר להעדר פרסום של שעת ההגעה או נושא המטוס, אף באשר לכך קיבלתי את טענת הנתבעת כי נושא פרסום המראות ונחיתות הוא באחריות רשות שדות התעופה. גם בנושא המטוס, לא מצאתי לנכון לפסוק פיצוי נוסף משום ששוכנעתי שהנתבעת דווקא עיכבה את הטיסה, כדי לדאוג שהנוסעים יועלו על מטוס שהוא תקין ומתאים.

8.         סוף דבר:

            אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 180 ש"ח.

            סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז בתוך 15 ימים מהיום.

<#6#>

ניתן והודע היום כ"ג תמוז תשע"א, 25/07/2011 במעמד הנוכחים.